בני זוג שקבלו כסף לצורך רכישת בית והתגרשו- ישיבו סך של 706,620 ש"ח להורי האשה

בפני תביעה כספית, ע"ס 706,620 ש"ח, שהגישו הוריה של הנתבעת מס' 2 כנגד הנתבעת מס' 2 וכנגד בעלה לשעבר של הנתבעת מס' 2 -  הנתבע מס' 1.

העובדות הצריכות לענין:

1.                  התובעים הינם הוריה של הנתבעת מס' 2 (להלן: " הנתבעת").      

הנתבע מס' 1 (להלן: " הנתבע") היה נשוי לנתבעת והתגרש ממנה.

2.                  התובעים טוענים כי הם נתנו הלוואה לנתבעים, וכי ההלוואה טרם הוחזרה בשלמותה.

3.                  הנתבע טוען כי לא ידוע לו דבר על ההלוואה, וכי אם היתה הלוואה, הרי שניתנה לנתבעת בלבד, והיא התחייבה להחזירה. לחלופין, הוא טוען כי המדובר בכספים שניתנו לנתבעים כמתנה.           

4.                  התובעת מודה כי התובעים נתנו את ההלוואה לה ולנתבע, וכי ההלוואה טרם הוחזרה במלואה.                  

5.                  הנתבעים מסוכסכים בינם לבין עצמם.   

6.                  במקביל, הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד הנתבעת, במסגרתה הוא עותר לחייב את הנתבעת בהחזר יתרת ההלוואה, באם תתקבל התביעה והוא יחוייב בהחזרה.

טענות הצדדים

7.                  טענות התובעים

א.      התובעים נתנו לנתבעים הלוואה בסך 868,200 ש"ח (כ- 260,000$ במועד הרלוונטי), ללא ריבית, לצורך רכישת בית ב.... הנתבעים התחייבו כי יחזירו את סכום ההלוואה בתוך שנה ממועד קבלתה, באמצעות מכירת הדירה שברחוב ..., ב..., אשר היתה בבעלות הנתבע.       

ב.      הנתבעים החזירו חלק מההלוואה, אך לאחר שהתגרשו, חדלו ההחזרים ונותרה יתרת הלוואה בסך 706,620 ש"ח. הן הנתבע והן הנתבעת חייבים בהחזר יתרת ההלוואה.   

ג.        טענת הנתבע לפיה הוא סמך על הנתבעת בכל, וחתם על כל מה שאמרה לו - אינה רלוונטית לענייננו. שכן, התביעה הינה במישור היחסים בין התובעים לנתבעים ולא בין הנתבע לנתבעת. אין לפטור את הנתבע מאחריות כלפי התובעים, מכיוון שבין הנתבעת לנתבע התקיימו יחסי שליחות ובוודאי שליחות נחזית כלפי התובעים.

8.                  טענות הנתבע

א.      המדובר בקנוניה בין התובעים לנתבעת. לנתבע לא ניתנה מעולם כל הלוואה. מעולם הוא לא פנה לתובעים בבקשת הלוואה ומעולם לא נאמר לו כי התובעים הלוו לו כספים כלשהם. הנתבעת, בעת רכישת הבית ב..., הציגה בפני הנתבע מצג לפיו רכישת הבית תעשה בסיוע מתנות מהתובעים ומהלוואה שתילקח מהבנק.        

ב.      הנתבעת היא זו שטיפלה בכל העניינים הכספים, והיא זו שמסרה לרו"ח את כל המסמכים לצורך הכנת הצהרות ההון למס הכנסה. הנתבע היה מגיע למשרד רוה"ח רק כדי לחתום על הדוחות.            

ג.        טענת התובעים, לפיה החזר ההלוואה היה צריך להתבצע מתמורת מכירת הדירה שבבעלות הנתבע אינה נכונה. הדירה הנ"ל רשומה אמנם ע"ש אחות הנתבע אך היא בבעלות הנתבע בלבד.    

ד.      בעת רכישת הבית ב... היה לבני הזוג הון עצמי בסך של 735,000$ (כולל הלוואה בסך 400,000$). הבית נרכש בסך של 650,000$. על כן, לא היה כל צורך לפנות לתובעים ולבקש מהם הלוואה בסך 260,000$, או בכל סכום אחר. הוצאת הכספים מהתובעים היתה פרי תכנונה של הנתבעת אשר ביקשה לנצל את עובדת רכישת הבית כדי להוציא מהוריה כספים נוספים שבסופו של דבר נשארו בכיסה בלבד. שכן, לאור הסכם הגירושין שנחתם בין הנתבע לנתבעת, הבית ב... נמכר ומלוא תמורתו שולם לנתבעת (והנתבע אף הוסיף לנתבעת סך של 100,000$). 

9.                  טענות הנתבעת           

א.      התובעים נתנו לנתבע ולה הלוואה לצורך רכישת הבית במושב ... ואין המדובר בהלוואה שניתנה רק לה או במתנה שנתנה לנתבעים.     

ב.      הנתבע והיא היו מודעים לקיומו של החוב לתובעים ואף החזירו לתובעים סכומים שונים ע"ח ההחזר ההלוואה.